הטבה למחזיקי ולמחזיקות דיגיתל 

התזמורת הקאמרית הישראלית – ארבע עונות ודבורה אחת

המופע הוא חלק מפסטיבל אתנחת״א שיתקיים במוזיאון תל אביב לאמנות,

שורת מופעים ואירועי תרבות שחלקם הפקות מקור, שנבחרו ונרקחו בקפידה כדי לאפשר לקחת הפוגה ממלאת מהמציאות המורכבת, ומציע לקחת רגע מוזיקלי, קומי, תרבותי, לעצמנו.

אתן ואתם מוזמנים ומוזמנות לצלול לשורה של מופעי מוזיקה חיים, מפגשים מיוחדים ומופעים קומיים עדינים שיאפשרו לכל אחד ואחת לקחת נשימה עמוקה, ולהנות מאמנות, רוגע וחירות מחשבתית, בסביבה מעוררת ההשראה של מוזיאון תל אביב לאמנות.

האירועים יתקיימו בשלל חללי המוזיאון ובסמוך למרחבים המוגנים לגוף ולנפש.

התזמורת הקאמרית הישראלית – ארבע עונות ודבורה אחת

ישי שטקלר גרין: מנצח | אלינא גורביץ: כינור

אנטוניו ויוואלדי (1741-1678), “ארבע העונות”

אנטוניו ויוואלדי 

Antonio Vivaldi 1741-1678

“ארבע העונות”

Le quattro stagioni

ארבעה קונצ’רטי לכינור ולתזמורת כלי קשת אופ’ 8 מס’ 4-1

אורכו של כל קונצ’רטו כ-10 דקות

אנטוניו ויוואלדי היה כנר מצוין והמלחין המקורי ורב ההשפעה ביותר בדורו, בייחוד בתחום הקונצ’רטו. מרבית יצירותיו הולחנו לבנות של בית המחסה Ospedale della Pietà, שנוסד עוד באמצע המאה ה-14 למען יתומות או תינוקות שנולדו מחוץ לנישואים. במוסד הזה הן זכו לחינוך מעולה. מ-1703 לימד שם ויוואלדי כינור, ניצח על התזמורת ועל המקהלה, השגיח על כלי הנגינה ועל החינוך המוזיקלי בכללו והלחין מוזיקה קונצרטנטית ודתית, שבוצעה באולם הקונצרטים ובכנסייה של המוסד. לקונצרטים המצוינים שהתקיימו במקום נהרו רמי מעלה ומלחינים מכל רחבי אירופה. רמתן הגבוהה של הנגניות הפיקה מוויוואלדי מספר עצום של יצירות כליות: יותר מ-600 סונָטות, קונצ’רטי להרכבים שונים וסינפוניות.ב-1725 ראה אור באמסטרדם קובץ של 12 קונצ’רטי (אופ’ 8) תחת השם “התחרות בין ההרמוניה להמצאה” (Il cimento dell’armonia e dell’inventione. כנראה הכוונה לשילוב בין כתיבה לפי החוקים לכתיבה מתוך השראה). למרבית היצירות בקובץ ניתנו שמות תיאוּריים. כל הקונצ’רטי כתובים בסגנון האיטלקי הוונציאני שעיצב ויוואלדי, המכוּנה גם “סגנון האלֶגרו” הודות לנמרצוּת מלאת החיים של המוזיקה ולווירטואוזיות של הנגינה בכלים. בכל קונצ’רטו שלושה פרקים קצרים (אורך הקונצ’רטו כולו כ-10 דקות בלבד), בסדר קבוע: מהיר–איטי–מהיר. לפרקים המהירים מבנה קבוע: התזמורת כולה מנגנת מעין “פזמון חוזר” (ריטוֹרנֶלו), ובין חזרותיו מנגן הכינור הסולן תבניות וירטואוזיות, בעוד התזמורת מלווה אותו בדיסקרטיות. רק בפרק האיטי ניתנת לסולן אפשרות להבעה לירית במנגינה יפה. הקונצ’רטי האלה זכו מיד להצלחה עצומה ולעיבודים שונים, בין היתר בידי י”ס באך.ארבעת הקונצ’רטי הראשונים בקובץ, שהולחנו עוד ב-1723, מתארים את ארבע עונות השנה. ויוואלדי נותן בהם ביטוי בצלילים לתיאור חוץ-מוזיקלי (“מוזיקה תוכניתית”). בתקופת הבארוק הייתה פופולריות במיוחד מוזיקה המתארת נופים פסטורליים או תופעות טבע. ויוואלדי עשה זאת בדייקנות רבה ביצירה זו בהסתמכו על ארבע סונֶטות (צורה שירית הכוללת 14 שורות בארבעה בתים), שכפי הנראה כתב בעצמו. הוא אף ציין במפורש בפרטיטורה אילו תופעות טבע מייצג כל קטע במוזיקה. החלוקה של ארבעת בתי הסונֶטה לשלושת פרקי הקונצ’רטו שונה בכל קונצ’רטו.”האביב”: בפרק הראשון נשמעים ציוצי ציפורים, פכפוך נחלים, משב רוח קלילה וסערת רעמים וברקים; בפרק השני נובח כלב ללא הרף (בתבנית חוזרת [אוסטינָטו] בוויולה) ובפרק השלישי מחוללים בחגיגה כפרית. “הקיץ”: הפרק הראשון יגֵעַ מרוב חום ולכן אינו מהיר. נשמעים בו קולות של שלוש ציפורים (קוקיה, תור וחוחית) ואז מתחוללת רוח סערה עם גשם שוטף; בפרק השני מזמזמים הזבובים ובפרק השלישי שוב סערה עזה וגשם שוטף. “הסתיו”: בפרק הראשון נערכת חגיגה כפרית עם שתייה לשוכרה; בפרק השני מתוארת שנת השיכורים והפרק השלישי הוא תמונת ציד שנשמעות בה תרועות המדמות קרנות ציד, נביחות כלבים ויריות רובים. “החורף”: בפרק הראשון נוקשות השיניים מקור; בפרק השני מתחממים מול האח הבוערת לקול נגינה רגועה בפריטה, ובפרק השלישי יוצאים להחליק (ולמעוד) על הקרח שכיסה את הלגונה של ונציה בחורף הקשה של שנת 1708.

קונצ’רטו מס’ 1 במי מז’ור, “האביב”מהיר / נרחב / מהיר (“מחול רועים”)קונצ’רטו מס’ 2 בסול מינור, “הקיץ”לא מדי מהיר – מהיר / כבד – נחפז – כבד / נחפז (“סערת קיץ”)קונצ’רטו מס’ 3 בפה מז’ור, “הסתיו” מהיר (“מחול ושיר איכרים”) / כבד מאוד (“שנת השיכורים”) / מהיר (“הצַיִד”)

קונצ’רטו מס’ 4 בפה מינור, 

“החורף” לא מדי מהיר / נרחב / מהיר

Concerto No. 1 in E major, RV 269, “La primavera”Allegro / Largo / Allegro (“Pastorale dance”)Concerto No. 2 in g minor, RV 315, “L’estate”Allegro non molto – Allegro / Adagio – Presto – Adagio / Presto (“Summer Storm”) Concerto No. 3 in F major, RV 293, “L’autunno”

Allegro (“Peasant Dance and Song”) / Adagio molto 

(“Sleeping Drunkards”) / Allegro (“The Hunt”) 

Concerto No. 4 in f minor, RV 297, “L’inverno” 

Allegro non molto / Largo / Allegro